#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. א הקורא למפרע האם יצא?</p><p dir='rtl'>ומה יעשה הטועה בק&quot;ש ואינו יודע היכן?	הקורא למפרע לא יצא.</p><p dir='rtl'>קרא וטעה יחזור למקום שטעה, קרא וטעה ואינו יודע להיכן טעה באמצע הפרק יחזור לראש, בין פרק לפרק יחזור לפרק ראשון, בין כתיבה לכתיבה יחזור לכתיבה ראשונה, אמר ר' יוחנן לא שנו אלא שלא פתח בלמען ירבו ימיכם אבל פתח בלמען ירבו ימיכם סרכיה נקט ואתי. 	ברכות טז.		ב פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. ב האם מותר לקרא ק&quot;ש ולהתפלל בראש האילן או בראש הנדבך ומדוע?	ק&quot;ש, קוראים והוא שבטלים ממלאכן בפרק ראשון דבעי כוונה, אבל בפרק שני יכולים לעסוק במלאכתן, (לתוס' לדידן שרק פסוק ראשון בעי כוונה רק שם בטלים, ולרי&quot;ף לדידן אין הטעם משום כוונה אלא משום שלא יעשם עראי ולכן כל פרק ראשון).</p><p dir='rtl'>לתפילה יורדים למטה ומתפללים, אבל בראש הזית והתאנה מותרים הפועלים להתפלל (בירושלמי מבואר שקשה לרדת ולחזור אח&quot;כ, ורש&quot;י פ' מפני שענפיו מרובים אין מפריע לכוונתו), אבל לא בעה&quot;ב, לפי שאין דעתו מיושבת עליו.	ברכות טז.		ב פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. ג פועלים כיצד מתפללים וכיצד מברכים?	עושין בסעודתם - קורין ק''ש ומברכין לפניה ולאחריה, ואוכלין פתן ומברכין לפניה ולאחריה, ומתפללין תפלה של שמונה עשרה, אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין כפיהם.</p><p dir='rtl'>עושים בשכרם - קורין ק''ש ומתפללין מעין י&quot;ח, ואוכלין פתן ואין מברכים לפניה (וי&quot;ג מברכים) אבל מברכין לאחריה שתים, ברכה ראשונה כתקונה, שניה פותחים בברכת הארץ וכוללין בונה ירושלים בברכת הארץ (מכאן למדו בירושלמי שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברך). אם בעה&quot;ב מיסב עמהן לעולם מברכים על המזון לפניה ולאחריה.	ברכות טז.		ב פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. ד עוסק במצוה, חתן ואבל האם פטורים מק&quot;ש ומדוע?	&quot;בשבתך בביתך&quot; פרט לעוסק במצוה, &quot;בלכת<u>ך</u> בדרך&quot; פרט לחתן, ודוקא בבתולה שטרוד, אבל אבל אף שטרוד חייב שלא פטרו אלא בטרדא דמצוה ולא של רשות.	ברכות טז.		ב פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז: א מדוע רבן גמליאל רחץ לילה הראשון שמתה אשתו?	סבר אנינות לילה דרבנן [דכתיב &quot;ואחריתה <b>כיום</b> מר&quot;] וכיון שהוא איסטניס מותר לו, שבאיסטניס לא גזרו רבנן.	ברכות טז:		ב פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז: ב האם מתאבלים ומקבלים תחומים על העבדים, והאם מספידים אותם?	אין מתאבלים ועומדים בשורה ומתנחמים על העבדים אלא אומרים לו כמו שאומרים על שורו וחמורו שמת המקום ימלא חסרונך. ר&quot;ג קיבל תחומים על טבי עבדו, שאינו כשאר העבדים אלא כשר היה.</p><p dir='rtl'>אין מספידים אותם, ר' יוסי אומר אם עבד כשר הוא אומרים עליו הוי איש טוב ונאמן ונהנה מיגיעו, אמרו לו אם כן מה הנחת לכשרים.	ברכות טז:		ב פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז: ג למי מותר לקרא אבות ומדוע?</p><p dir='rtl'>והאם יכול לומר על עבד אבא פלוני?	אין קוראים אבות אלא לג' וכן אמהות אלא לד', שרק הם חשובים להקרא אבות ואמהות.</p><p dir='rtl'>אין קוראים לעבד אבא פלוני ולא לשפחה אמא פלונית, אבל של בית ר&quot;ג כן היו קוראים מפני שהם חשובים.	ברכות טז:		ב פרק
